פסק-דין בתיק עת"מ 52081-07-11

העותרת הגישה עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיב מיום 25.7.11 הדוחה את בקשתה להעניק לה מעמד של פליטה.

העובדות:

1.         העותרת היא אזרחית קולומביה, ילידת 1970, אשר נכנסה לישראל ביום 20.12.04 באשרת ב/1, והחלה לעבוד בתחום הסיעוד.

2.         אשרתה של העותרת הוארכה מעת לעת.

ביום 15.11.07 הונפקה לעותרת אשרת ב/2  על מנת שתוכל למצוא מעסיק חדש, ולאחר שכשלה במציאת מעסיק חדש, שוהה העותרת בישראל שלא כדין מיום 15.1.08.

ביוני או יולי 2008, כך לטענת העותרת, היא פנתה ליחידה לטיפול במבקשי מקלט בבקשה להגנה.

3.         ביום 1.6.09 נערך לעותרת ראיון ביחידה לטיפול במבקשי מקלט, וביום 25.2.10 נדחתה בקשתה ונקבע, בין היתר, כדלקמן:

"On the basis of a thorough review of the available and generally accepted information regarding your country, it has been determined that there is not a reasonable possibility that you will suffer serious harm if you return there."

4.         ביום 8.3.10 ביקשה העותרת מהמשיב להאריך את המועד להגשת ראיות נוספות, לאחר שהועדה קבעה כי אין די בראיות שצירפה לבקשתה.

5.         ביום 21.4.10 עוכבה העותרת מאחר ועבדה ללא אשרה ונערך לה פרוטוקול שמיעת טענות.

ביום 22.4.10 הוצא כנגדה צו הרחקה.

באותו יום קבע בית הדין לביקורת משמורת כי העותרת תשוחרר בכפוף להפקדת ערבות וחתימה דו שבועית בחולון, וכן כי עליה להתחייב לצאת מישראל תוך 7 ימים.

6.         ביום 25.4.10 הגיש המשיב בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת אולם בקשה זו נדחתה.

            ביום 25.7.11 נדחתה על הסף גם בקשת העותרת לעיון מחדש.

7.         כנגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה.

טענות העותרת:

8.         העותרת טוענת כי מרחפת מעל ראשה סכנת חיים, במיוחד לאור העובדה כי לפני פחות משנה נרצח בנה ביריות.

לטענתה, ביום 5.1.2004 היתה עדה לרצח של מלצר במסעדה בה בילתה עם בן זוגה ובלשונה: " ישבתי בחוץ, הגיע אופנוע עם שניים, אני חשבתי שהוא נכנס פנימה ללכת לשירותים, ושמעתי יריות בפנים, ישבתי בחוץ כמו פסל, זה שישב על האופנוע אמר לי שאם אני חושבת שאני אעיד על משהו הוא יהרוג אותי" (להלן: " האירוע").

העותרת טוענת כי מאז האירוע היא חיה במנוסה, נדדה ממקום למקום והתחבאה במקומות מסתור רבים, כאשר בכל אותו זמן קיבלה אמה  איומים רבים על חיי בתה (היא העותרת) ונכדיה.